אחרי הפסקה קצרה של כמה שבועות, בעקבות שבועות, יום הסטודנט וכו' הבלוג חזור לפעילות!
הפעם אני רוצה לדבר קצת על מקרים בהם הדומיננטיות של האינטרנט כמדיום השפיעה ומשפיעה על מדיומים אחרים וזה בהתיחסות להרצאה שהעניקה לתלמידי הקורס דנה וייס וליום עיון דיי מעניין שהייתי בו באוניברסיטה הפתוחה.
בשנה שעברה כתבתי לעיתון הסטודנטים המקוון של המחלקה לסוציולוגיה "פקפוק" מאמר קצר בנושא המשבר במקצוע העיתונות ועל השפעת הטכנולוגיה, אם קיימת על המשבר. אחד הנושאים עליהם כתבתי שם היה הכישורים החדשים אליהם נדרשים עיתונאים בסביבת עבודה דיגיטאלית. מחקרים שונים מוצאים כי ישנו שינוי בדרישות ובקישורים השונים אשר אליהם נדרשים עיתונאים בימנו אותם ניתן לחלק למספר מגמות diskiling, reskiling ו-upskiling. הכוונה במושגים אלה הלקוחים מתוך עולם התוכן של סוציולוגיה של עבודה(labor) ובפרט מתוך התיאוריה של החוקר הניאו- מרקסיסט הארי ברוורמן , היא לשינוי הכישורים והפרקטיקות אשר נהוגים בתהליך ייצור או במקצוע מסויים.
עריכת וידאו, עיצוב גראפי והתאמת כתבות למספר פלטפורמות הן דוגמאות ליכולות חדשות להן נדרשים עיתנואים בעידן הדיגיטאלי ומהווים מגמות של ריסקילינג ואפ סקילינג. מן העבר השני ההיכחדות האיטית של העיתונאות החוקרת מביאה עמה היעלמות של פרקטיקות ויכולות שבעבר היו מזוהות עם המקצוע העיתונאי, תופעה אליה ניתן להתייחס כדיסקילנג.
החוקר השוודי אורנברינג פרסם ב2010 מאמר הסוקר מגמות אלה ומספק גם מבט היסטורי על עולם העיתונות מפרספקטיבה של עבודה(labor).מסקנתו של אורנבירנג היא כי טכנולוגיה היא אינה כוח בפני עצמו וכי ישנן מערכות ערכים הקיימות באופן עמוק יותר ומיושמות דרך ובאמצעות טכנולוגיה. הוא טוען כי מסורת תרבותית, הסכמים כלכליים וערכים של חברות מסוימות הם אלה המעצבים את עבודת העיתונאי ואילו הטכנולוגיה הינה גורם מתווך דרכו מתבטא שינוי זה.
שינוי נוסף שמביאה עמה הטכנולוגיה(או אולי נכון יותר לומר מאפשרת הטכנולוגיה) ומשפיע על מקצוע העיתונאי ועבודת העיתונאי הוא תוכן מיוצר קהל. ב29.4 הייתי ביום עיון בקמפוס של האוניברסיטה הפתוחה בשם "כשצרכנים מייצרים- תכני תקשורת בעידן האינטרנט". יום העיון נסב סביב הבטים שונים של תוכן מיוצר צרכנים באינטרנט וכלל כ6 הרצאות מפי דוברים שונים בינהם ליאור גלרנטנטר, דוקטורנט מבר אילן שדיבר על עבודת הדוקוטרט אותה הוא כותב על ויקיפדיה בה ניפץ מספר מיתוסים, ד"ר ערן פישר מהאוניברסיטה הפתוחה שדיבר על עבודת קהל במדיה חברתיים וד"ר עידית מנוסביץ' שדיברה על תוכן משתמשים בעיתונות המקוונת.
מנוסביץ' בהרצאתה הסבירה כי קיים שיקול כלכלי של טראפיק לאפשר תוכן משתמשים בעיתונות המקוונת, והמשיכה והסבירה כי קיומו של תוכן משתמשים בעיתנות המקוונת משנה גם עבודת העיתנאי בגם את התוכן בעיתנות המכוונת. היא מראה כיצד האינטרנט מאפשר זירה באמצעותה ניתן לאסוף עדויות, רעיונות וראיונות לצורך יצור תוכן עיתונאי. בנוסף היא מראה כיצד ישנם אייטמים בהם ישנה השלמה של תוכן גולשים לאייטם החדשותי בצורת תרומה של תמונות מאירוע חדשותי לדוגמא הצפת נתיבי איילון. דרך נוספת בה תורם תוכן גולשים על פי מנוסביץ' היא עיצוב הדיון הציבורי, לדבריה גופי חדשות מזמינים את הקהל להשפיע, לבחור ולהציע את נושאי הסיקור השונים של גופים אלה. היא ממשיכה ומדגימה להראות כיצד בתגובות לכתבות ניתן לגולשים את הכוח שעד עתה לא היה בידהים לקחת חלק במסגור אירועי תקשורת ולהציע מסגורים אלטרנטיבים.
הפעם אני רוצה לדבר קצת על מקרים בהם הדומיננטיות של האינטרנט כמדיום השפיעה ומשפיעה על מדיומים אחרים וזה בהתיחסות להרצאה שהעניקה לתלמידי הקורס דנה וייס וליום עיון דיי מעניין שהייתי בו באוניברסיטה הפתוחה.
פגוש את העיתונאית
בשיעור הקודם זכינו להרצאה מעניינת מפי העיתונאית ואשת התקשורת דנה וייס שדיברה על האופנים השונים בהם הכניסה של מדיום האינטרנט משנה את עבודת העיתונאי ואת תכני ומוצרי התקשורת. בהרצאה דנה דיברה בין השאר על הצורך בכישורים שונים מעיתונאי ובהבנת המדיה החדשה וגם על האופן בו אייטמים חדשותיים מתקצרים גם במהדורות החדשות המצולמות.בשנה שעברה כתבתי לעיתון הסטודנטים המקוון של המחלקה לסוציולוגיה "פקפוק" מאמר קצר בנושא המשבר במקצוע העיתונות ועל השפעת הטכנולוגיה, אם קיימת על המשבר. אחד הנושאים עליהם כתבתי שם היה הכישורים החדשים אליהם נדרשים עיתונאים בסביבת עבודה דיגיטאלית. מחקרים שונים מוצאים כי ישנו שינוי בדרישות ובקישורים השונים אשר אליהם נדרשים עיתונאים בימנו אותם ניתן לחלק למספר מגמות diskiling, reskiling ו-upskiling. הכוונה במושגים אלה הלקוחים מתוך עולם התוכן של סוציולוגיה של עבודה(labor) ובפרט מתוך התיאוריה של החוקר הניאו- מרקסיסט הארי ברוורמן , היא לשינוי הכישורים והפרקטיקות אשר נהוגים בתהליך ייצור או במקצוע מסויים.
עריכת וידאו, עיצוב גראפי והתאמת כתבות למספר פלטפורמות הן דוגמאות ליכולות חדשות להן נדרשים עיתנואים בעידן הדיגיטאלי ומהווים מגמות של ריסקילינג ואפ סקילינג. מן העבר השני ההיכחדות האיטית של העיתונאות החוקרת מביאה עמה היעלמות של פרקטיקות ויכולות שבעבר היו מזוהות עם המקצוע העיתונאי, תופעה אליה ניתן להתייחס כדיסקילנג.
החוקר השוודי אורנברינג פרסם ב2010 מאמר הסוקר מגמות אלה ומספק גם מבט היסטורי על עולם העיתונות מפרספקטיבה של עבודה(labor).מסקנתו של אורנבירנג היא כי טכנולוגיה היא אינה כוח בפני עצמו וכי ישנן מערכות ערכים הקיימות באופן עמוק יותר ומיושמות דרך ובאמצעות טכנולוגיה. הוא טוען כי מסורת תרבותית, הסכמים כלכליים וערכים של חברות מסוימות הם אלה המעצבים את עבודת העיתונאי ואילו הטכנולוגיה הינה גורם מתווך דרכו מתבטא שינוי זה.
שינוי נוסף שמביאה עמה הטכנולוגיה(או אולי נכון יותר לומר מאפשרת הטכנולוגיה) ומשפיע על מקצוע העיתונאי ועבודת העיתונאי הוא תוכן מיוצר קהל. ב29.4 הייתי ביום עיון בקמפוס של האוניברסיטה הפתוחה בשם "כשצרכנים מייצרים- תכני תקשורת בעידן האינטרנט". יום העיון נסב סביב הבטים שונים של תוכן מיוצר צרכנים באינטרנט וכלל כ6 הרצאות מפי דוברים שונים בינהם ליאור גלרנטנטר, דוקטורנט מבר אילן שדיבר על עבודת הדוקוטרט אותה הוא כותב על ויקיפדיה בה ניפץ מספר מיתוסים, ד"ר ערן פישר מהאוניברסיטה הפתוחה שדיבר על עבודת קהל במדיה חברתיים וד"ר עידית מנוסביץ' שדיברה על תוכן משתמשים בעיתונות המקוונת.
מנוסביץ' בהרצאתה הסבירה כי קיים שיקול כלכלי של טראפיק לאפשר תוכן משתמשים בעיתונות המקוונת, והמשיכה והסבירה כי קיומו של תוכן משתמשים בעיתנות המקוונת משנה גם עבודת העיתנאי בגם את התוכן בעיתנות המכוונת. היא מראה כיצד האינטרנט מאפשר זירה באמצעותה ניתן לאסוף עדויות, רעיונות וראיונות לצורך יצור תוכן עיתונאי. בנוסף היא מראה כיצד ישנם אייטמים בהם ישנה השלמה של תוכן גולשים לאייטם החדשותי בצורת תרומה של תמונות מאירוע חדשותי לדוגמא הצפת נתיבי איילון. דרך נוספת בה תורם תוכן גולשים על פי מנוסביץ' היא עיצוב הדיון הציבורי, לדבריה גופי חדשות מזמינים את הקהל להשפיע, לבחור ולהציע את נושאי הסיקור השונים של גופים אלה. היא ממשיכה ומדגימה להראות כיצד בתגובות לכתבות ניתן לגולשים את הכוח שעד עתה לא היה בידהים לקחת חלק במסגור אירועי תקשורת ולהציע מסגורים אלטרנטיבים.
יפה מאוד
השבמחק